סליחה מהותה שחרור

סליחה מולידה שחרור. כאשר אני רוצה להשתחרר ממשהו או ממישהו אני צריך לסלוח .

כל זמן שלא סלחתי הרי שבפועל אני כבול או לכל הפחות קשור .

אלא שבכדי לסלוח צריך קודם לכן לעשות מספר דברים :

• אני צריך לדעת להצטער . להצטער משמעו להתחרט ומכך ניתן להבין כי כל זמן שאני לא מתחרט על מה שעשיתי או לא עשיתי , או במקרה שאני פשוט לא יודע להתחרט הרי שבפועל אני לא יכול לסלוח .
• כדי לדעת להתחרט אני צריך להיות בעל יכולת להתגבר על כעסים
• כדי להתגבר על כעסים אני צריך לדעת לוותר על הגאווה שבי .
• כדי לוותר על הגאווה שבי אני צריך לדעת לוותר על הנקמנות .

ולכל הדברים הללו מתלווה מעין תנאי קיומי והוא שאני יודע להביע את הרשות שבי שאם לא כך איך אוכל לבקש בכלל סליחה . .

במילים פשוטות . . בשביל שאהיה בעל יכולת סליחה אמיתית ולא להיות כזה שאומר סליחה אבל בתוך תוכו ממשיך לשמור טינה כלפי מי שפגע בו , אני צריך להיות אדם שמפרגן לעצמו על היכולת שקיימת בי לצאת מן הפגיעות , להשתחרר ממנה , ובשביל שאהיה בעמדה נפשית ומנטלית שכזו עלי להיות אדם שאינו מזוהה עם החומר , עם הפגיעות ואז אוכל לסלוח סליחה אמיתית , להשתחרר ממה וממי שפגע בי . .

יש הבדל בין היכולת להביע סליחה לבין היכולת לחוות אותה ולהיות מזוהה איתה רגשית .

יש אנשים שאין להם בעיה לומר סליחה כשבפועל אין שום כוונה מאחורי אמירתם למעט שימוש במילה סליחה כמילת נימוס .

כשאני לא סולח למישהו הרי שהקושי שלי לסלוח נובע ממצוקות שאני נושא בתוכי מסיטואציות קודמות שכלל אינן קשורות לארוע הנוכחי בגינו אני מתקשה לסלוח .

מבחינה אובייקטיבית ישנם שני מצבים בהם אדם מתקשה לסלוח :

הראשון כאשר הנזק שנגרם לו הינו מעל לכוחות החיים כדוגמת נטילת נפש

השני הינו כאשר מתנהג ברמה של תת אנושיות שגם אליה איננו יכולים להסכים .

ככל שיש באדם יותר אהבה עצמית , כך קל לו יותר לסלוח מאחר והוא מבין שכאשר הוא סולח למי שפגע בו , בראש ובראשונה הוא מיטיב עם עצמו בכך שהוא משחרר את עצמו מעול הפגיעות ..

לא פעם אדם מתנה את מתן הסליחה שלו כלפי מי שפגע בו בקבלת פיצוי .

ידוע שככל שהאדם הינו יותר חומרי כך תתקיים בו ציפייה לקבלת פיצוי חומרי .

כשאדם בא לעולם הוא לא בא אליו עם צורך לקבל חומר אלא עם צרכים טבעיים יותר הדרושים לקיומו : צורך לנשום , צורך לשתות, צורך לאכול, צורך לישון, צורך לחיי אישות וצורך לקבל חום ואהבה .

כשאנחנו כמהים לחומר הרי שבפועל הוא בא לספק את החסר שבאחד מן הצרכים הטבעיים המפורטים לעייל .

לדוגמא – אם אני ממיר אהבה ברכוש ומישהו פגע בי , הרי שהוא פגע בגאווה שלי ובמילים אחרות הוא פגע בחוסר האהבה שלי את עצמי ואז אני רוצה שיחזיר לי באהבה שלי את עצמי ומאחר ואני מתרגם אותה לחומר הרי שאני מצפה שהוא יפצה אותי באמצעים חומריים .

האנשים שהכי קשה לנו לסלוח להם הינם אלו שיש לנו ציפיות מהם ואז קיים קושי לסלוח כאשר מהותה של הסליחה הינה לשחרר . .