היעילות שתי צורות לה.
צורה אחת בזמן באמצעותה אמצא את המרחק הקצר ביותר להגיע מנקודה אחת לנקודה שנייה
וצורה שנייה בחומר באמצעותה אהיה במצב האופטימאלי לעשות את מה שאני צריך.
יעילות הינה שפה של חומר מאחר וברוח אין יעילות או חוסר יעילות, ומכאן מובנית התופעה בה אנשים החשים חסרי יעילות בעולם החומר נוהים לעבר עולם הרוח.
התכונה המהופכת ליעילות בעולם החומר הינה הרומנטיות, והתכונה הנחשבת כמשלימה עבורה היא הפרקטיות המבטאת את הדרך שבה האדם מבצע את היעילות.

הסכנה העיקרית ביעילות הינה כאשר במקום שתהא אמצעי היא הופכת בעצמה למטרה.
בחיבור בין עולם החומר לעולם הרוח יש לזכור כי אין אפשרות להגיע לעולם הרוח בלי דרך ארץ, כלומר בלי החומר.
במילים אחרות, בכדי להגיע לעולם הרוח יש צורך בשלבים מקדימים שמהותם עולם החומר ורק מתוך החומר להגיע אל הרוח.
זו הסיבה שמה שחשוב בעולמנו זו העשייה, לא המחשבה, לא הרצון, לא התשוקה אלא מה שאנו עושים הלכה למעשה.
אם נלך אחורה בזמן נראה שהאדם הראשון היה בגן עדן, הוא היה ברוח, בעולם בלי יעילות.
ברגע שהוא גורש מגן העדן הוא הגיע לעולם הזה, עולם שכללי המשחק בו מחייבים אותו להיות יעיל.
אדם שאינו יעיל וחפץ להפוך יעיל, הדרך לשם תהיה מבוססת על ארבעה דגשים שיישומם יביא אותו שיהא יעיל:
הראשון הינו סדר, השני אחריות, השלישי איכפתיות והרביעי לא להיות פרוץ, כלומר לסגור דברים ולא להותיר "זנבות" לא מטופלים.
בקצה השני של הסקאלה נמצא האדם הכפייתי הלוקה ביעילות יתר.
זוהי מציאות של מלכוד לדוגמא אם אני אדם יעיל ואני הולך ברחוב ולפני הולך בחור ואוכל ארטיק. הוא גומר לאכול את הארטיק ואת העטיפה הוא זורק. אם אני יעיל כפייתי אני בבעיה, לא משנה מה שאני עושה אני בבעיה. יש לי כמה אפשרויות ואף אחת מהן לא תעזור לי. יש לי אפשרות להרים אבל אז אני ארגיש מגוחך. יש לי אפשרות להתעלם אבל אם אני יעיל איך אני יכול להתעלם. יש לי אפשרות להעיר לו שהוא ירים אבל אז אני אסתכסך איתו ואז אני בבעיה. מה שלא אעשה אני בבעיה. מה אני רוצה להגיד – שבעצם זה מלכוד.
הפתרון של פעילות יתר הינו ללמוד לא להתייחס לכל הדברים ברצינות יתר ולהבחין בין מה שהינו חשוב לחיוני לבין מה שבסופו של דבר עליו נאמר שהוא "הבל הבלים".

יואל